ידיד נפש

יְדִיד נֶפֶשׁ אָב הָרַחֲמָן מְשֹׁךְ עַבְדָּךְ אֶל רְצוֹנָךְ יָרוּץ עַבְדָּךְ כְּמוֹ אַיָּל יִשְׁתַּחֲוֶה אֶל מוּל הֲדָרָךְ יֶעֱרַב לוֹ יְדִידוּתָךְ מִנֹּפֶת צוּף וְכָל טַעַם הָדוּר נָאֶה זִיו הָעוֹלָם נַפְשִׁי חוֹלַת אַהֲבָתָךְ אָנָּא אֵל נָא רְפָא נָא לָהּ בְּהַרְאוֹת לָהּ נֹ-עַם זִיוָךְ אָז תִּתְחַזֵּק וְתִתְרַפֵּא וְהָיְתָה לָךְ שִׁפְחַת עוֹלָם וָתִיק יֶהֱמוּ נָא רַחֲמֶיךָ וְחוּסָה נָא עַל בֶּן אוֹהֲבָךְ כִּי זֶה כַמֶּה נִכְסֹף נִכְסַפתִי לִרְאוֹת בְּתִפְאֶרֶת ע-ֻזָּ-ךְ אָנָּא אֵלִי מַחְמַד לִבִּי חוּסָה נָּא וְאַל תִּתְעַלָּם הִגָּלֶה נָא וּפְרֹשׂ חָבִיב עָלַי אֶת סֻכַּת שְׁלוֹמָךְ תָּאִיר אֶרֶץ מִכְּבוֹדָךְ נָ--גִילָה וְנִשְׂמְחָה בָךְ מַהֵר אָהוּב כִּי בָא מוֹעֵד וְח-ָ-נֵּנִי כִּימֵי עוֹלָם