שיינה שיAmינדל שלEmי
זוAmגתי הDmיפה
Bbdim7בין עבים הEלבנה נוAmגהEת
שיינה שייAmנדל Emשלי
דרך לAmיל וסDmופה
בCראשי החFולם את נוAmגעת
בקDmפוטה שE7לי רוח Cליל מFמרט
ושמוDmט כובעי עלי Cעורף ממAצח
כך הלDmכתי חיE7ים כך שCוכב אניF מת
כי דמAmותי כך אומרים היא בת BbנצEח
שיינה שAmיינדEmל שלי, יורדAm שלג Dmלבן
אין אBbdim7דם, כולם תEמו, הביAmנEי
טוביהAm מת, ומת מEmוטל בן AmפייסיDm החזן
מת האCיש היFקר, הדוד פAmיני
וגם טDmופ'לה E7נח, טו טו Cריטו Fהתם
נח פעDmוט ומחייך עד מוCוAת
נצחייDmם הם שE7חוקו ובCכיו של Fהעם
כי טופAm'לה הוא בן אלBbמווEת
והליAmלה הEmיה משAmרפות חכלDmילי
Bbdim7ואני צווEאה לך ניסחAmתEי
על Amאיגרת קטEmנה, שיינה שיAmינדל Dmשלי
וברוCר כי עיFקר שכAmחתי
העיקDmר לך רE7ציתי תCודה לFהגיד
שהיDmית לי בת זוג סבCלנית ומAכפרת
שיינה שייDmנדל, שE7יחקנו קCומדיה נFצחית
אך גAmמרנו אחרת, אBbחרEת
שיינה שיינAmדל שEmלי, דAmרך ליל וDmסופה
Bbdim7בראשי ההEרוג את נוAmגעEת
שיינה שAmיינדל Emשלי, זוAmגתי הDmיפה
ביCן עביFם הלבנה נוAmגהת
סיום:
Am Dm E7 Am