אEבא, שEmלום, זה שוב F#אני שמדבר אBmליך
כל כך הEרבה התרוצצתי היAום,
כל כך מEעט חשבתי F#mעליך
עת החזEרת נשמתי לגEmופי,
ממF#סעיה בהיכלות שלBm אור
ומאז אני חEי, אתה יודע, בעל כורAחי,
גם נשEמתי לא ששה לF#mחזור
רודףC#m אחר הבהמות,
עודיA שוגה בדמיונות,
שכשאשC#mיג אותם אוכל לBנוח
על צוEbmוארי החבל ועוDדי טובל בהבל,
רBץ אחרי הC#רוח
ובסופו של יF#ום זה זמן לבוא חשבEון,
ומה Aאניח על כף המאזAmניים?
כC#mמה פעמים הסתכEלתי היום אBל השמיים?
אEבא, שEmלום, זה שוב F#אני שמדבר אBmליך
כל כך הרEבה קיבלתי היAום,
כל כך מEעט החזרתי F#mאליך
מתחC#mת לשולחן יושב,
פירוAר אחר פירור גונב
מה שנC#mופל מבין אצבעוBתיך
מתחEbmת לשולחן יושב,
שירDים שבורי משקל כותב
לרBצות לרגע את C#mפניך
ובסופו של יוF#ם, זה זמן לבוא חשבEון,
ומה אנAיח על כף המאזAmניים?
כמC#mה פעמים הסתכEלתי היום אBל השמיים?
כEמה פעמים הסתBmכלתי היוםAm אל הEmשמיים?
אEבא, שEmלום, כאן שלום יF#וסף מדבר אBmליך
רציתי רEק לומר בפשAטות
קEשה בלF#mעדיך