מעונה לעונה

יש בי עפר מתפורר כמו ים מכסה על עולם יש בי עפר מכסה יש בי עולם יש בי עולם מכוסה מבחוץ זה נראה אדמה מתפורר ושומם יש בי ים ודגים הכל בי צומח בפנים לא רואים יש בי את כל הצבעים כחול ואדום וצהוב שיבה זרוקה בראשי וכל הצבעים גנוזים בזקני הלבן משנה לשנה מעונה לעונה אני מתקלף אני סוף אני אינסוף בשחקים בתהום נשמה בגוף אני ילד חצוף מרוכז פתוח לוהט אני זקן על ספסל מקלף תפוזים ויורק אני עולה לשמיים ויורד לתהום אני הולך ומתרחק וחוזר למקום אני סולם מוצב ארצה וראשי מטייל בשחקים אני ריק ואין כלום אני שמש גדולה מלאכים בי עולים ויורדים ועולים משנה לשנה מעונה לעונה אני מתקלף אני סוף אני אינסוף בשחקים בתהום נשמה בגוף משנה לשנה מעונה לעונה אני מתקלף אני סוף אני אינסוף בשחקים בתהום נשמה בגוף אני סוף אני אינסוף בשחקים בתהום נשמה בגוף אני סוף אני אינסוף בשחקים בתהום נשמה בגוף יש בי עולם עולם מכוסה יש בי ים ודגים הכל בי צומח בפנים אני סוף אני אינסוף בשחקים בתהום נשמה בגוף בראשי מטייל , מטייל בשחקים אני שמש גדולה מלאכים בי עולים ויורדים אני סוף אני אינסוף בשחקים בתהום נשמה בגוף אני סוף אני אינסוף אני אינסוף אני סוף אני אינסוף בשחקים בתהום נשמה בגוף